ככה שחררתי את עצמי מהאלגוריתם

אומרים שהתדר אחרי תשעה באב משתחרר. אני מאוד מקווה, אבל בינינו, חודש אוגוסט תמיד היה כבד עליי. גם בלי קשר למלחמה המתישה שלא נגמרת. הקלטתי פרק על זה בדיוק לפני שנה וקראתי לו "דדי אישיוז". יש שם תובנות שוות - מוזמנות להאזין.

רגשות, מפגשים ורגעים של חסד

השבוע האחרון היה גדוש ברגשות, נסיעות, מפגשים והמון רגעים של חסד ומשמעות. רגעים שהוכיחו לי שוב כמה הפודקאסט הוא הרבה מעבר למיקרופון. הוא הופך למסע עמוק שבו כל צעד מגלה בפניי עוד משהו על עצמי ועל הקהילה שמלווה אותי.

בתוך השבוע העמוס הזה נולד לי אחיין חדש! המשפחה בעננים ואני יחד איתם, מרחפת בין ההתרגשות הענקית מהלידה לבין כל השאר. בדרך כלל הייתי מעלה כבר את כל זה בסטורי תוך כדי תנועה, אבל שיתפתי אתכן כבר לא פעם שהחלטתי לשחרר את עצמי מהאלגוריתם של הסושיאל מדיה. אני מתמקדת ביצירת תוכן עמוק ואמיתי, בניוזלטר, באתר ובפודקאסט שלי. מרחבים שמתאימים יותר לקצב ההתהלכות שאני מקפידה להתנהל בו.

לובשת גופיה ומכנסיים של קום איל פו

שינוי בגישה

ההחלטה הזו הגיעה אחרי תקופה ארוכה שהרגשתי בבטן שמשהו לא עובד לי. יחד עם הרצון והכמיהה להוריד סטרס, לחפש שקט וסדר, יצרתי לי סיסטם מקיים שבו התוכן שלי הוא חלק מאסטרטגיה כוללת. לא עוד טרנדים וקליק בייטים. לא עוד יצירה של תוכן רק לשם חשיפה. לא עוד מריונטה בידי האלגוריתם!

זה מתחבר לי עם כמה דברים שראיתי וקראתי לאחרונה:

• הנה ממש הבוקר התפרסמה הכתבה הזאת בגלובס עם סת׳ גודין, איש שיווק אגדי. הוא מספר שהוא מצליח ומשגשג בלי רשתות חברתיות. זאת מתוך אג׳נדה - לא לעבוד בשביל האלגוריתם של צוקרברג ומאסק. מאוד מעניין.

  
  

• במועדון האופליין הברלינאי The Offline Club מציעים משהו כמעט מהפכני: פשוט להיפגש, לשתוק, ולקרוא – בלי טלפונים, בלי שיתוף. התשוקה שלהם לא לתעד הפכה לחלופה שפויה בתוך תרבות של חשיפה מתמדת. אפשר לקרוא על זה כאן >

  
  

• במאמר הזה > של Social Media Escape Club נכתב משפט שהדהד בי ימים: "לבדר זרים זה מתיש. אני לא רוצה לחיות את החיים שלי בשביל כמה תמונות יפות בסטורי."

  
  

אני מרגישה שיש כאן מגמה סופר חזקה שמעידה על הצורך בבנייה של מערכת שבה אסטרטגיה, ערך וקהילה עובדים יחד. זה מאפשר לנו להתנהל בעולם מוצף ועמוס. מצד אחד, כן לקחת חלק, להיות נוכחת ולשגשג. ומצד שני, לייצר גבולות ובסיס יציב וחזק שיכול מול כל הסערות והרעש שבחוץ.

שרון שגב, שירלי אבנון קרייזל ואני (ריי שגב) בפאב ביודפת

הפודקאסט לוחש והדרך עונה

יש לי כמה מנטרות שאני אוהבת ממש. "הדרך חכמה מהולכים בה" מתוך ספר הטאו, היא אחת החזקות. אז יצאנו ל"פודקאסט רודטריפ" - טיול ליודפת. שירלי אבנון קרייזל, שרון שגב ואני, חבורת פודקאסט "בראשית", כדי להקליט פרק מיוחד עם נוער "הצוות הצפוני". הם מתנדבים כבר מעל שנה וחצי בשיקום העוטף. בכל יום שישי הם נוסעים שעות כדי לנקות, להוביל, לסדר וגם להקשיב לתושבי העוטף ולנסות לעזור ככל האפשר. קבענו את הטיול הזה לפני חודשים, מבלי לדעת כמה מדויק הוא יהיה.

מעבר להקלטה של הפרק והמפגש עם בני הנוער המקסימים והצנועים האלה, כל הטיול היה כמו סרט. עם צירופי מקרים סרנדיפיטיים וסימנים שהובילו אותנו למפגשים נדיבים, לבתים אופטימיים וקסומים ולנוף מחרפן. כולם קשורים למפגשים דרך הפודקאסט, כולל החיבור שלנו - חבורת "בראשית" שעוד מעט סוגרות שנתיים של יצירה משותפת, אהבה וריפוי. מרחב חופשי ובטוח להיות בו. אנחנו אוהבות לספר את הסיפור של המפגש ביננו ואיך "פרויקט בראשית" נולד. אפשר להאזין לו כאן >.

אם אני מסתכלת אחורה, לא היה לי מושג שהנסיעה ההיא (אי שם ביום ה-50 למלחמה, לפני יותר מ-600 ימים לים המלח כדי להקליט פרק עם שרון לפודקאסט של שירלי) תביא לחברות עמוקה, יצירה משותפת והמון אהבה וחיבורים. הדרך חכמה מהולכים בה. או במקרה שלנו - הפודקאסט לוחש והדרך עונה.

הגענו ליודפת ביוזמת שרון והאנשים הנדיבים של "הצוות הצפוני". אפשר לשמוע את הסיפור שלהם בפרק הזה >. הם אירגנו לנו צימר מתוק ומרווח להתארח בו. הם התרגשו לקראתנו, הזמינו אותנו לפאב שלהם. אני הייתי על תקן האישה הטכנית, ושירלי הייתה כוכבת. זה היה מדהים לראות אותה מקבלת אהבה מהקהילה של הפודקאסט שלה.

הפודקאסט "הבית האופטימי" שנולד במאי 2023 ועבר מזמן את ה-100 אלף האזנות הוא האח הקטן של הספר שלה הנושא אותו שם. זה פודקאסט סולו יחודי ביותר שמחבר אליו נשים ומחבר נשים לבית שלהן.

• בדרך ליודפת, שירלי שיתפה אותנו בהודעה שקיבלה ממאזינה שנחשפה לפודקאסט. והופ - לגמרי במקרה, אחרי שעתיים, פגשנו אותה בחנות moi ביודפת שבה נמכר הספר!

• בבוקר שלמחרת ישבנו לקפה בנוף הכי משגע שראיתי, במרפסת החלומות מול גבעה ירוקה. התארחנו אצל מאזינה נוספת של שירלי שגם הזמינה אותה להרצאה עם הספר.

• אחר כך, שירלי נזכרה שמישהי הזמינה ממנה ספר שילשום, ובמקרה היא גרה בידפת. חייבות לפגוש אותה כדי לתת לה ספר. וככה, באחת הצמתים של הכפר הקסום הזה, הגיעה על קלנועית וכל כך שמחה לפגוש את שירלי ולהגיד לה באופן אישי תודה על הפודקאסט שלה.

• הרגשתי שהחוטים של הפודקאסט מתחברים כחוט השני בין כולנו. הכי כיף לי לפעמים פשוט להתבונן על זה מהצד כמו חוקרת/אנטרופולגית. שלושתנו יצרנו לעצמנו את הבמה שלנו לגמרי בעצמנו. אנחנו מחברות ומתחברות עם הקהל שלנו, בזכות הקול הייחודי שלנו, כל אחת בדרך שלה. מדהים, לא?

  
  

קהילת "פודקאסט משלך"

זוכרת שסיפרתי בניוזלטר הקודם על הסיסטם המקיים שיצרתי? אז חלק ממנו זאת קהילת "פודקאסט משלך" שהקמתי. היא משגשגת עם אינספור חיבורים מפרים, שיתוף של דילמות וחוויות שרק פודקאסטריות מבינות, עזרה במציאת אורחות ומרואיינים בכלל, מפגשים (השבוע יתקיים ההמפגש הראשון ב-7/8) ויצירה משותפת.

ממש לאחרונה הקלטתי פרק חדש בעזרת הקהילה שלי. זו הייתה דוגמה מושלמת לאסטרטגיית תוכן יעילה וחכמה לפודקאסט. אז פירקתי לכן שתבינו למה אני מתכוונת בפועל כשאני מדברת על סיסטם:

• פתחתי תיבת שאלות על פודקאסט בסטורי.

• כתבתי שאבחר מתוך העונות שתי נשים שיקבלו שיחת ייעוץ איתי במתנה.

• שלחתי את ההזמנה בקבוצת הוואטסאפ של "פודקאסט משלך" וביקשתי השתתפות.

• התוצאה הייתה מרגשת: קיבלתי עשרות שאלות נהדרות.

• במקום רק לענות עליהן בנפרד, החלטתי להקליט פרק שלם של שאלות ותשובות. שבו יכולתי לענות לעומק על הנושאים החשובים ביותר למאזינות שלי.

• בנוסף, בחרתי שתי זוכות, וקבעתי איתן פגישות ייעוץ ללא עלות.

• מהפרק הזה יצרתי גם סרטונים קצרים שמשמשים אותי כתוכן לשימוש חוזר לאורך כל החודש בערוצי הסושיאל שלי.

  
  

זו אסטרטגיה שמוכיחה את עצמה: היא מאפשרת לי ליצור תוכן רלוונטי, חדשני ומעמיק. זה מחבר את הקהילה, ובמקביל, אני מנצלת את הפרק שהקלטתי בצורה רחבה ויעילה. זה מתוך אסטרטגיה שנכונה לי, לאורח החיים שלי ולערכי המותג שלי.

בכתבה מהיום בגלובס, סת' גודין מדבר על הכוח שביצירת תוכן עצמאי ואותנטי. הוא מדגיש את החשיבות של התמקדות בתוכן משמעותי שמביא ערך אמיתי.

"אני יכול להשתמש בטיקטוק כדי לקדם את העבודה שלי, אבל האלגוריתם נועד לשמח את טיקטוק, לא אותי. אני מכיר מישהו שהשיג 42 מיליון צפיות, ומכר רק 6 עותקים מהספר שלו. זה לא מביא לחיבור התרבותי ארוך-הטווח שאנחנו מחפשים," אומר סת׳ גודין. "צריך לשאול מה השינוי שאנחנו רוצים להביא, מיהם האנשים שאנחנו רוצים לשרת, ומה הסיפור שאנחנו מספרים. יש מיליון תפיסות ותירוצים, אבל צריך לשים אותם בצד ולחזור לשתי שאלות: למי המוצר שלנו פונה, ובשביל מה הוא קיים."

זה בדיוק מה שאני מרגישה בפודקאסט שלי. כשאנחנו משחררות את עצמנו מציפיות חיצוניות ומהאלגוריתם, הפודקאסט הופך למערכת של סימנים. זו שפה פנימית וסיסטם שעובד בשבילך.

איפה זה פוגש אותך? ספרי לי מה לקחת מהפוסט הזה.

באהבה, ריי