אני נזכרת בימים שבהם חשבתי שאם רק אעבוד עוד שעות, אם רק אהיה יותר חדה, יותר ממוקדת, יותר "כמו כולם" - אז אצליח. כמה אנרגיה השקעתי בלהתאים את עצמי למודל הסטנדרטי של היזם המצליח? מודל שנבנה על ידי גברים, עבור גברים, בעולם שמתגמל דפוסי התנהגות מסוימים מאוד. אבל רחלי עשתה משהו אחר. ההבנה הגדולה שלה הייתה שהמאבק הזה עצמו הוא שורש הבעיה. היא הבינה שלא צריך להילחם בטבע שלה, אלא להשתמש בו כמצפן. במקום לכפות על עצמך מסלול שמנוגד לטבע שלך, למה לא לנתב את הנהר בכיוון שהוא ממילא רוצה לז

גליה לא מציעה מפת דרכים, היא לא באה להגיד מה נכון ומה לא. היא באה לשים על השולחן חוקים שמתקיימים תמיד, בכל רגע, בכל מצב – בלי תלות במה שנבחר

מה היה קורה אם היינו בונות את העולם מנקודת המבט שלנו? בפרק עם שלי בלוך, אנחנו מדברות על פמטק ולמה זה לא תחום לנשים בלבד