הג׳וס השבועי: לבד בליסבון, הטראומה מכיתה א׳ ולמה רוב הפודקאסטים נעצרים בפרק 10? 🍒
- Ray Segev
- לפני 5 ימים
- זמן קריאה 5 דקות
בוקר טוב אהובות,
חזרתי. כל פעם שאני טסה או נוסעת לחופשה, זאת הזדמנות בשבילי לעשות זום-אאוט וריפלקציה על הכל: איך אני עוברת בין מוד עבודה למוד חופשה? כמה אני מאפשרת לעצמי לשחרר ולסמוך? והפעם, היה כאן עוד אלמנט ששינה את כל התמונה: נסעתי לבד.
סדרת תמונות מהמסע, בנושא: חלונות.
במשך שנים נסעתי לבד - לעבודה, לחברים, היתה תקופה שטיסות עלו גרושים והיינו קופצות לאילת וממשיכות ללונדון ב-20 דולר... אף פעם לא עפתי על זה אבל כשאת רווקה, אין לך ברירה כל כך. בכל מקרה, הפעם השארתי את אוהד בבית, וחשבתי לעצמי - צ׳יק צ׳ק זה רק ל-4 ימים, אני אישה עצמאית, חייתי לבד עד גיל 36, קטן עליי...
אני אגיד את זה כמו שזה: אף פעם לא הייתי חובבת טיסות. הטראומה הראשונה שלי, שעדיין צרובה בגוף, הייתה בגיל 6.5. כיתה א׳, שליחות של אבא לציריך, בדיוק באמצע מלחמת המפרץ. אני זוכרת את הפרידה מסבתא בת-שבע בגשם, כולנו בוכים. אני זוכרת את המטוס, הייתי אמורה להיות "בוגרת", אבל במקום זה כאב חד פילח לי את האוזניים. צרחתי מכאבים כל הטיסה. זוכרת את הבושה, את המחשבה שאני עושה לאמא שלי פאדיחות. מאז ועד היום, מעברים מערערים אותי. ובלי אוהד? בכלל.
בתקופת האינסטגרם העליזה, רציתי לייצר לעצמי את הלייפסטייל שחלמתי עליו: חופש, שפע, מלונות, טיסות. לא היה לי כסף לזה, אבל היה לי את ה"בכאילו". פייק איט טיל יו מייק איט - כמו שאומרים. כבלוגרית וכתבת ביוטי במגזין גדול, קיבלתי עוד ועוד בגדים ומוצרים שווים, הוזמנתי למלונות, כשהשיא היה בשנה שלפני הקורונה, טסתי המון לעבודה: טיולי בלוגריות לרומא, נסיעת סוכנויות בלונדון עם הדוגמניות שלי בג׳וסי, טיול נשים שהובלתי במרוקו, נתתי הרצאה בברלין ולכאורה הגשמתי חלום... בפועל? זה התיש אותי. גיליתי שלקבל דברים בחינם, תמיד משאיר אותך בתחושה שאת "חייבת". זה אף פעם לא בדיוק מה שרצית, וזה אף פעם לא שווה את המחיר האנרגטי. היום? אני חד משמעית מעדיפה לשלם. איזה חופש זה לרכוש בכסף שלי את מה שמדויק לי. בלי אריזות מיותרות, בלי מחויבות.
ב-2020 פגשתי את אוהד, וגיליתי שאנחנו פשוט שני אנשים שאוהבים להיות בבית. אנחנו לא זקוקים לגירויים חיצוניים, רק לשקט ולחופש שלנו. כשאוהד הוריד אותי בשדה התעופה ביום שני בבוקר, הרגשתי תלישות שליוותה אותי עד הרגע שראיתי אותו שוב בחמישי בלילה. תמיד ראיתי את עצמי כפמיניסטית משוחררת, אבל כנראה שהפמניסטית הזאת (אני) מעדיפה את הגבר שלה איתה.
אז למה נסעתי? הדרכון הפורטוגלי שלי הוא הצעד הראשון למעבר שלנו לכרתים (יעד: סוף 2026).
אם אתן צריכות ליווי בדרכון, אני חייבת להמליץ על חפצי, ה"מאמא" של הדרכונים בליסבון. קיבלתי את הפספורט עד החדר. שירות אישי ונדיר. לינק לעמוד הפייסבוק של חפצי : פורטוגל - כל מה שרצית לדעת >
ההיילייט של הנסיעה מבחינתי (מעבר לדרכון) היה המפגש עם נטע פת.
נטע פנתה אליי לפני שנה וחצי לייעוץ, יחד עם האחיות שלה, שהקליטו כמה פרקים באולפן כלשהו ויצאו מהחוויה הזאת עם ידיעה עמוקה שהן מעדיפות להקליט את הפודקאסט באופן עצמאי, עודדתי אותן להקליט בבית, ומאז אני עוקבת אחריהן בהתרגשות בקהילת "פודקאסט משלך", עם הפודקאסט הסופר חשוב שלהן ״המטבחון של האחיות פת״, על יחסי אחים. כאן מאזינות >
נטע עברה לליסבון, וכששמעה שאני מגיעה, היא פינתה זמן בנדיבות אין קץ. נפגשנו לקפה, היא פתחה שולחן מפנק אצלה בבית, ולקחה אותי לבית מלאכה לאריחי קרמיקה שעובד בטכניקה עתיקה (כאילו היא קראה לי את המחשבות!). והמסקנה? בזכות נטע הבנתי סופית - בכלל לא משנה איפה אני בעולם - תמיד אעדיף אוויר צח, שקט וטבע - על פני טיול שופינג בעיר ובעיקר - שואפת לבלות את הזמן שלי בחוויות עם חיבור רגשי, שיחה טובה, סיפור מעניין ועיניים טובות.
למה רוב הפודקאסטים נעצרים בפרק 10?
נטע ביקשה שאכתוב על "מחסום הפרק ה-11". יש תופעה עולמית שנקראת Podfade. מחקרים ונתונים מפלטפורמות הסאונד מראים שרוב הפודקאסטים החדשים (מעל 50%!) נעצרים לפני שהם מגיעים לפרק השביעי או העשירי. ההתלהבות הראשונית יורדת, החיים נכנסים באמצע, והמיקרופון נשאר במגרה. אבל אני רואה את זה אחרת. אני לא חושבת שחייבות לעבור את המחסום. יש נשים שעשרה פרקים הספיקו להן, וזה מעולה.
אבל - ויש כאן אבל גדול - הקסם האמיתי קורה לרוב דווקא אחרי פרק 10. שם את מתחילה להרגיש בנוח. שם הקול שלך הופך ליציב יותר. את מרשה לעצמך להיות יותר אותנטית, לשלב סיפורים אישיים, לנהל שיחה בנינוחות של "בעלת הבית".
תראו את תמי שוחט והפודקאסט שלה "מסע האורשינה". פרק יום ההולדת (שנה לפודקאסט ופתיחת העונה השלישית) הוא דוגמה מושלמת לגרסה החדשה של תמי שנוצרה תוך כדי תנועה. בשנה הזאת ויחד עם הפודקאסט היא לקחה בעלות על הסיפור שלה, חיברה את הנקודות, ואפשרה לו להוביל אותה למקומות מופלאים. אחרי עשרה פרקים שהקליטה כאן באולפן שלי, הפורמט ישב טוב, תמי הרגישה כבר ממש בטוחה באופן ההגשה שלה והחליטה להמשיך את העונה השניה באולפן שיותר קרוב ונגיש לה. אני בירכתי אותה כמובן שתפרוש כנפיים ותגשים את עצמה, וכבר בעונה השניה היא ריאיינה אושיות שאני לא חלמתי אפילו לארח אצלי וכולם הודו לה על ראיון שהביא אותם קצת אחרת.
אני המשכתי לעקוב אחרי תמי ולחגוג איתה בגאווה כל צעד והישג וכמובן - לא נפרדנו באמת. היא מקפידה להגיע למפגשים בקהילה וגם הזמינה לאירועים אצלה, הפודקאסט פתח לה פתח להרצאות וסדנאות, הנחיה ואירועי פודקאסט לייב, כך שמבחינתי תמי היא פודקאסטרית, יזמת ורולמודל שיש לי הכבוד להיות הדולה ולקחת חלק קטן אבל משמעותי במסע שלה והיא בשלי, כך שלא משנה מה - אנחנו ביחד לתמיד, פודקאסטריות עצמאיות, רולמודלס ונשים מגשימות. אני חושבת שבקרוב אארח את תמי לראיון ג׳וסי, אולי אפילו נספיק להקליט השבוע, חכו ותגלו.
בפרק ה-21, תמי אירחה את הסופר, השחקן והיזם המצליח יובל אברמוביץ' להרצאה בביתה הקסום, ואז נסעה איתו לריטריט כתיבה (כי היא כותבת ספר!). בטיסה מליסבון בחזרה לארץ האזנתי לפרק המעולה הזה > תמי מראיינת בחסד, הצליחה להוציא מיובל משהו חדש ויחודי. תוך כדי האזנה חשבתי - זה בדיוק מה שאני מתכוונת כשאני אומרת שהפודקאסט עוזר לנו להפוך לאישה שאנחנו רוצות להיות. וזה מראה הלכה למעשה שזה דורש זמן והתמדה.
אם אתן מרגישות שנתקעתן ב"מחסום העשירי", או שקשה לכן לחזור להקליט - דברו איתי. לפעמים כל מה שצריך זה שעה של מיקוד כדי לפתוח את הפקק.
לסיום: המלצת הציוד השבועית (עדיין במחירי נובמבר) ותאריך לקורס חדש!
הבטחתי לעזור לכן לקפוץ למים. אנשים תמיד שואלים אותי על ציוד, ואני אומרת: אם יש תקציב – לכו על Shure, הסטנדרט של האולפנים. אבל בואו, לא צריך את זה בשביל להתחיל. העיקר הוא להשמיע את הקול שלכן.
הרכבתי לכן רשימה באמזון של ציוד נגיש שעושה עבודה מעולה, במיוחד עכשיו עם המבצעים של סוף נובמבר. גם מיקרופון אחד פשוט יכול להיות ההתחלה של המסע שלכן.
ואם אתן רוצות להתחיל להקליט ולערוך בעצמכן - תוכנת ריברסייד תסגור לכן את כל הפינות במקום אחד >
לאור ההצלחה והביקוש של הקורס הזום ״פודקאסט משלך״ שאני מעבירה בשיתוף עם קהילת אורקה, פתחנו הרשמה למחזור נוסף שיחל ב-1/2/2026 - 5 מפגשים בימי ראשון בשעה 18:00-20:00 שעון ישראל. שריינו את מקומכן כאן >
מוזמנת להיות בקשר:
להצטרפות לניוזלטר ה״ג׳וס השבועי״ תשלחו לחברות את הלינק >>>
לעמוד השירותים באתר שלי לכל האפשרויות לעבוד איתי.
קבוצת הווטצאפ של ״פודקאסט משלך״ פתוחה לכל מי שהתחום מעניין אותה.
בא לך לדבר? אני פה בשבילך:
שיהיה שבוע של התמדה, של בחירות נכונות (גם אם זה אומר להישאר בבית), ושל יצירה מהבטן.
שלכן,
ריי 🍒
תגובות