לא צריך לחכות לפנסיה: שיחה עם זוהר כלב על חיים ללא מאמץ
- Ray Segev
- 18 באפר׳
- זמן קריאה 5 דקות
עודכן: 23 באפר׳
אני פוגשת את זוהר כלב ביום הולדתה ה-41. יום הולדת הוא רגע של התבוננות עמוקה, של נקודת מבט חדשה על המסע שעברנו עד כה. זוהר מספרת שהשנה האחרונה הייתה מהטובות בחייה. "מהרגע הזה, זה פשוט המון המון דברים שלא ידעתי שיכולים לרגש אותי, להעצים אותי, לשמח אותי," היא מתארת. "הסביבה הפכה להיות יותר נשית מסביבי. הבחירות הפכו להיות פחות מורכבות."
כשאני מקשיבה לה, אני מהרהרת על המשפט של ג׳ון לנון: "החיים הם מה שקורה בזמן שאנחנו עסוקים בתכנון דברים אחרים." אולי זו בדיוק הנקודה - ההבנה שהחיים אינם מחכים לפנסיה, הם מתרחשים עכשיו, ממש ברגע הזה. ההחלטה אם לחיות אותם במלואם או לדחות אותם היא שלנו.
המסע של זוהר: מעצבת אופנה שהולכת בדרכה שלה
זוהר היא מעצבת המותג "טו-טון", מותג אופנה שהקימה לפני 11 שנים. מה שמייחד את המותג הזה לאורך כל הדרך הוא התפיסה של "one size fits all" - בגדים במידות גדולות יחסית שיכולים להתאים למגוון רחב של מבני גוף. "להגיד, יש לי סטייל? לא. היו מעצבים המון בלייקות, או בכל מיני בדים שמאפשרים איזשהו מרחב... ובעצם, האופנה הישראלית, היא לא הייתה תחת בחירה," היא מספרת על התעשייה לפני עשור.
המהפכה שזוהר הובילה לא הייתה רק בבגדים, אלא בתפיסה: "אישה במידה 38 ו-46 נכנסות ויכולות ללבוש את אותה שמלה. אמיתי. וכל אחת זה ייראה עליה אחרת, אבל כל אחת תהיה יפה בתוך הדבר הזה." היא לא פשרה על הערכים שלה, גם כשהדרך לא הייתה קלה.
והיום, אחרי יותר מעשור, היא ממשיכה ללכת בדרך שלה - לא בפרונט של המותג, לא עוקבת אחרי הטרנדים של יצירת תוכן ונוכחות ברשתות החברתיות. "טוטון היא יישות בעולם שהיא קיימת," היא אומרת, "משהו שהוא יותר גדול ממני."
תמונות שצילמתי במסגרת שיתוף הפעולה עם המותג טוטון של זוהר כלב בשנת 2016. צילום: נתלי קוסקי.
לחיות ללא מאמץ: הפילוסופיה של זוהר
"כשאת נמצאת במקום שאת לא במאמץ, אז גם קושי, או גם אתגר, גם משבר, זה דבר שאת מסוגלת להחזיק ולקחת. כי את לא במאמץ, את נמצאת בתוך האזור שהוא מבחירה, שהוא טוב לך, שהוא מרגיש נכון, זאת כוונת הלב שלך."
המושג "חיים ללא מאמץ" חוזר שוב ושוב בשיחה שלנו. זוהר לא מדברת על חיים קלים או נטולי אתגרים. היא מדברת על חיים שמתנהלים מתוך בחירה אמיתית, מתוך כוונת הלב. כשאנחנו חיים בהתאמה למי שאנחנו באמת, גם הקשיים והאתגרים מרגישים אחרת - הם חלק מהדרך, לא מכשול שצריך להתגבר עליו בכוח.
זה לא אומר לוותר על אמביציה או על חלומות גדולים. להיפך - זה אומר לרדוף אחרי החלומות האלה בדרך שמתאימה לנו. "זה לא אומר שאין אמביציה, זה לא אומר שאין שאיפות, זה לא אומר שאין חלומות, זה לא אומר שכאילו לא בא לך לטרוף את העולם," היא מדגישה, "זה ממש לא אחד מול השני. זה ממש ביחד, פשוט דרך אחרת להגשים את החלומות."
אווה בלום: יצירת מרחב נשי ללא תחרות
שנות ה-40 הביאו עם עצמן צמיחה חדשה עבור זוהר. היא הקימה את "אווה בלום", מתנ"ס נשי בגבעתיים - מרחב שבו נשים יכולות להתאסף, ללמוד, לשתף ולצמוח יחד. "אווה בלום זה הצמיחה שלי של גיל 40," היא אומרת, "הבנה שאני מאוד מאוד אוהבת לעשות ולעצב בגדים, אבל אני לא רק זה."
המרחב הזה מהווה ביטוי לתפיסת העולם שלה - שנשים לא צריכות להתחרות זו בזו, אלא יכולות לצמוח יחד.
"אני מאמינה שכל אחת מאיתנו יש את מה שהיא, את כל מה שהיא צריכה בשביל להיות מישהי בעולם," היא מסבירה, "אז למה ההפך, בואי אני אעצים אותך, אני אשים את הזרקור עלייך. ביחד אנחנו אור הרבה יותר גדול."
ב"אווה בלום" יש מקום לכולן - מנכ"ליות, מוכרות פרחים, נשים צעירות ומבוגרות. אין היררכיה, אין מעמדות. "החיבור של הגילאים, הדורות... שזה רב דורי, ושזה רב שכבתי," זוהר מתארת, "והמפגש של נשים, מעצם זה שהן נשים, זה הדבר."
תמונות מהמפגש של ״טוגדרנס״ באווה בלום עם זוהר
הפרייה הדדית: כוחה של קהילת נשים
נושא חשוב נוסף שעולה בשיחה הוא החשיבות של קהילת נשים תומכת. "אנחנו ממש לא צריכות להיות לבד ולהשתבלל בתוך הקונכייה שלנו," אומרת זוהר, "האמירות שהיו נכונות הרבה פעמים אצל עצמאיות זה 'אני המון לבד', כאילו הבדידות, הקבלת החלטות. זה לא אמור להיות ככה."
זוהר מדברת על הכוח של "ארבע, חמש נשים" שהולכות איתך את הדרך, שאת סומכת על הדעה שלהן, שהן סומכות עלייך, שיש "איזושהי הפריה הדדית". היא מעודדת אותנו ליזום, להתחבר, לבקש את החיבורים האלה: "להיות היוזמות של הדבר הזה, זה חלק מהדרך, חלק מהעשייה."
בעולם שמעריץ לעתים קרובות את האינדיבידואליזם והעצמאות, זוהר מזכירה לנו את העוצמה שיש בקהילה, בשיתוף, בתמיכה הדדית. "אנחנו עצמאיות, אין לנו מישהו מעלינו... מה שאנחנו נייצר זה מה שיהיה. כאילו המציאות שאנחנו נקיים זה מה שיקרה."
הביטחון לבחור את הדרך שלך
"מה שמסיר ציפיות, וזה מה שמסיר את הרצון כל הזמן להוכיח, וכאילו להראות שאת זה מספיק."
אחד הדברים המרתקים בשיחה עם זוהר הוא הביטחון העמוק שלה - לא מתוך גאווה או שחצנות, אלא מתוך קבלה עמוקה של מי שהיא. היא מספרת שלאורך כל חייה, לא הרגישה צורך להוכיח את עצמה, להשוות את עצמה לאחרים או לעמוד בסטנדרטים חיצוניים.
"באמת נאמר לי, תעשי את הכי טוב שאת יכולה. מגיל באמת מאוד מאוד צעיר. לא ציפו ממני, לא לציונים, וזה לא היה חלק... זה באמת לעשות את הכי טוב שאת מסוגלת לעשות," היא מתארת את חינוכה. "ואני חושבת שזה הדבר. זה מה שמסיר ציפיות, וזה מה שמסיר את הרצון כל הזמן להוכיח, וכאילו להראות שאת זה מספיק."
אבל היא גם מזכירה שהביטחון הזה לא משמעו שלמות - יש רגעים של ספק, של חוסר ביטחון, של בלבול. זה חלק מלהיות אנושיים.
לא לחכות לפנסיה: לחיות את החיים עכשיו
"אין מה לחכות, אין מה לחכות, נקודה. את רוצה לעשות - תעשי. את רוצה לחיות בצורת חיים מסוימת - תחיי אותה."
אחת התובנות המרכזיות בשיחה שלנו היא שאין סיבה לדחות את החיים שאנחנו רוצים לחיות. "וזה חוזר לנושא של הפרק של לא לחכות לפנסיה," אומרת זוהר, "אין מה לחכות, אין מה לחכות, נקודה. את רוצה לעשות - תעשי. את רוצה לחיות בצורת חיים מסוימת - תחיי אותה."
ידעתן שגיל הפנסיה נקבע בסוף המאה ה-19, כשתוחלת החיים הממוצעת הייתה גיל 45. "וואלה, אנשים היום כבר מגיעים לגיל 100 פלוס. 40 שנה לפני זה הם יוצאים לפנסיה, מה לעזאזל?" היא תוהה. "אני חושבת שלהגיע לגיל 65 מפורקת, כשלא עשית כלום בשביל עצמך, ורק עשית מה שצריך... זה באמת לא ניהול נכון של החיים."
במקום זה, היא מציעה לנו לבנות את החיים שאנחנו רוצות עכשיו - לא לחכות ליום שבו יהיה לנו יותר זמן, יותר כסף, יותר חופש. כי היום הזה עשוי לא להגיע כלל, או להגיע מאוחר מדי.
איזה כיף לכן שאתן הולכות להאזין לפרק המהמם הזה, אתן הולכות להנות ולצאת עם המון תובנות. להאזנה לחצי כאן >
צידה לדרך: איך להתחיל לחיות ללא מאמץ
אם הרעיונות האלה מדברים אליך, הנה כמה צעדים פשוטים להתחיל לחיות חיים שהם פחות במאמץ ויותר בזרימה:
תיפגשי עם החברות שלך - "פשוט תיפגשו יותר עם החברות שלכן. זאת בעיניי נקודת פתיחה מהממת," אומרת זוהר. "אל תוותרי, קבעת עם חברה, לכי, תיפגשי איתה, תזמיני עוד חברה."
תעשי, אל תדברי - "אל תדברי, תעשי," זה המוטו של זוהר. במקום לדבר על החלומות שלך, על השינויים שאת רוצה לעשות, פשוט תעשי צעד אחד קטן לכיוון שלהם.
תקיפי את עצמך בנשים שהן כמוך - "אני חושבת שגם להקיף את עצמנו בנשים... הכי חשוב. שהן כמונו, עם הערכים שלנו, שיכולות לתמוך בנו... סופר חשוב, סופר יכול לעזור."
תפעלי מתוך הלב - "אם יש חלום אפילו הכי קטן, לא יודעת, לעשות הליכה בים... אז פעם בשבוע, תתחילי מזה, זה יניע את הגלגלים, לאט לאט, הדברים יזוזו, הדברים יקרו."
תשחררי את המאמץ - "בלי מאמץ," זוהר מזכירה לנו בסוף השיחה. לא מדובר על להתאמץ להיות מושלמת, להשיג תוצאות מסוימות, או להיראות בדרך מסוימת. מדובר על לחיות בהתאמה למי שאת באמת, לערכים שלך, לדברים שמדברים אליך.
כשאני נפרדת מזוהר, אני לוקחת איתי את המילים האלה: "אל תחכי לפנסיה, חבל." אולי זה באמת כל מה שאנחנו צריכות לזכור - שהחיים קורים עכשיו, ובידינו הבחירה איך לחיות אותם.
ובאותו הקשר, אם יש לכן חשק כלשהו להשמיע את הקול היחודי שלכן, אל תחכו לפנסיה, בעמוד השירותים באתר המחודש שלי תוכלי לבחור את ההדרך שהכי מתאימה לך >>
באהבה,
ריי
Kommentare