האלגוריתם האנושי בפעולה: למה העובדה שאני לא מומחית סאונד היא כוח העל שלי? (וסקירה על ה-Tonor TD510)

בשבוע שעבר חשפתי כאן את הנוסחה של "האלגוריתם האנושי" וביקשתן ממני דוגמאות מהשטח. אז הנה דוגמה חיה, מתוך הסדרה "סאונד צ'ק" שאני מעלה כאן בשבועות האחרונים, והבוקר שחררתי את הפרק השישי שלה.

כשהחלטתי ליצור סדרת רשת על הדבר שאתן הכי שואלות אותי עליו - "איזה מיקרופון לקנות?" - זכרתי כמה זה היה נראה לי מסובך ומורכב בתחילת הדרך. רציתי לעשות שירות לקהילה שלי: נשים שרוצות פשוט לפתוח פודקאסט או להעביר הדרכות, וצריכות מיקרופון שעושה את העבודה בשביל יוצרת תוכן. לא בשביל מוזיקאים, לא בשביל טכנאי סאונד, ולא לאולפנים מקצועיים. חיפשתי פתרונות נגישים במחיר (מתחת ל-100 דולר, כולל סטנד), פשוטים לתפעול ("פלאג אנד פליי" - לחבר לטלפון או למחשב והופ, עובד), עם סאונד טוב ונוחות בהקלטה.

הרעשים בראש והפיצוח של האלגוריתם

בפרקים הקודמים שיתפתי אתכן שהסדרה הזאת יצאה מורכבת ממה שחשבתי. למה? כי אני לא מומחית. אין לי המון רקע טכני בסוגים שונים של קפסולות ותדרים. אם נחזור לנוסחה של האלגוריתם האנושי - היו לי המון רעשים. הראש שלי אמר: "מה יגידו עליי? שאני לא מומחית? איך אני בכלל אבחן את המיקרופונים האלה?"

אבל תוך כדי תנועה, נפל לי האסימון. הבנתי שדווקא העובדה שאני עושה את הסקירות האלה מכובע של יוצרת תוכן ולא מכובע של מומחית סאונד, היא לא חיסרון - היא החוזקה שלי. אני בודקת אותם לפי הטעם שלי, לפי החוויה שלי, ובפרמטרים שמתאימים לי ולכן (באולפן, בפודקאסטים ובקורסים). אני לא לוקחת אחריות על כל האנשים בעולם, אני מביאה את ה"ג'וס" האמיתי מהשטח. ואין מיקרופון שמדגים את הפער הזה בין "המומחים" לבין "היוצרות" יותר טוב מהמיקרופון שבדקתי היום.

סאונד צ'ק פרק 6: המיקרופון ששבר את האינטרנט (Tonor TD510)

תכירו את ה-Tonor TD510. מדובר בחברה שהיא סוג של ה"איקאה" של עולם האודיו - היא ידועה בזה שהיא נותנת ערכות "הכל כלול" במחירים מצחיקים (המיקרופון הזה עולה סביב ה-60 דולר בלבד). הלוגו שלהם הוא דג שקופץ מהמים, והמסר הוא Make Waves (לעשות גלים). אבל ברשת, המיקרופון הזה שנוי במחלוקת: משטרת הסאונד וה"אודיופילים" ביוטיוב קוטלים אותו. הם טוענים שהסאונד שלו לא מדויק. מצד שני, צרכנים, פודקאסטרים ויוצרי תוכן – מאוהבים בו. החלטתי לשים אוזניות ולבדוק מי צודק במבחן ה-4 פרמטרים שלנו:

1. מבחן הפופים (פ' ו-ב'): יש לו ספוג פנימי שעושה עבודה מעולה. המילים לא מתפוצצות באוזן. המומחים לא יכולים להתלונן כאן.

2. מבחן החדר הישראלי (מבחן המציאות):

הבטיחו לי שהוא מסנן הכל. אז התחלתי להקליד על המקלדת תוך כדי שאני מדברת... ואתן יודעות מה? שומעים את ההקלדות. הוא אולי מסנן רעשים רחוקים (כמו מזגן), אבל אם תקלידו ממש לידו, הוא לגמרי יקלוט את זה. פדיחה קטנה, אבל חשוב לשים את זה על השולחן. הוא לא קוסם.

3. מבחן הרדיו (כאן קבור הכלב):

למה טכנאי הסאונד שונאים אותו? כי הם טוענים שיש לו יותר מדי "בס". אבל כשאני מקשיבה לעצמי? הבס הזה הוא ברכה! הוא נותן לקול שלי נוכחות עמוקה, סמכותית ורדיופונית, בלי שאני צריכה לדעת שום דבר בעריכת סאונד. ליוצרת התוכן הסטנדרטית שרוצה להישמע מקצועית מיד - זה סאונד מחמיא בטירוף.

4. איכות בנייה (גם וגם):

קשה להאמין שזה מיקרופון של 60 דולר. זה גוש מתכת כבד ויציב (סגסוגת אבץ), עם כפתורים נוחים וחיבור כפול (גם USB וגם XLR למיקסר). מומחים טוענים שכשמחברים אליו אוזניות ישירות, יש רחש סטטי ממש חלש ברקע. אני אישית לא שמעתי את זה... אבל לטעמי הוא טיפה גדול וכבד. מתאים למי שמחפשת תחושה של אולפן רדיו.

גזר הדין

אם אתן מחפשות סאונד טהור ו"קריספי" כדי להקליט אלבום שירים - המומחים צודקים, עזבו אותו.

אבל, אם אתן פודקאסטריות או יוצרות שרוצות קול עמוק, סמכותי ורדיופוני במינימום מאמץ וכסף? זה חתיכת כלי נשק שיעזור לכן לעשות גלים לרכישה דרך הלינק שלי >

הציון שלי במדד סאונד צ'ק: 8/10

(ירדו נקודות על רעש המקלדת והעדפה אישית, אבל במבחן התוצאה והמחיר – הוא שווה כל שקל).

האלגוריתם האנושי עובד כי הוא מבוסס על אמת. אל תתנו ל"רעשים" של מה יגידו עליכן לעצור אתכן מליצור, ואל תתנו ל"משטרת הסאונד" לשכנע אתכן שאתן צריכות ציוד באלפי שקלים כדי להשמיע את הקול שלכן.

נתראה בפרק הבא,

ריי